בשנים האחרונות יצא לי לנהל לא מעט פרויקטים.

יצא לי גם להיות שותף לפיתוח פרויקטים רבים אחרים (בתפקידים שונים ומגוונים) ולצפות במנהלים ובאופן ההתמודדות שלהם עם הסיטואציות השונות בפרויקט.

אני זוכר שהייתי מופתע (למרבה הצער, בכל פעם מחדש) עד כמה קל לפספס את מטרות הפרויקט, להתרחק בצורה משמעותית מההערכות והתקציב (פי 3 ופי 4) ולגלות שלמרות שהתבצע design דקדקני בתחילת הפרויקט צצו לאורך כל הפרויקט נושאים חדשים ושינויים בנושאים קיימים.

בשנים האחרונות עולם ניהול הפרויקטים עבר מהפכה תפישתית אשר לוקחת את הבעיות הנפוצות שקיימות בניהול ובחיי פרויקטים ומייצרת עבורם שיטות עבודה מתקדמות וחדשניות אשר "מחבקות" את השינוי, מבינות שזה חלק מהתהליך ודואגות לוודא שהצוות עובד על הדברים החשובים ביותר בכל רגע.

מתודולוגיות אלה בדרך כלל משוייכות לתפישה האג'ילית (Agile) אשר מעודדת עדכון תמידי של סטאטוס המשימות בפרויקט, טיפול מיידי במשברים ותקלות ושמות דגש על אדפטציה (הסתגלות), ניהול עצמי ומיקוד סביב הערך אשר נוצר ללקוח.

אחת מהמתודולוגיות הללו היא Scrum.

בשנים האחרונות נחשפתי מספר פעמים למושג, אך לא זכיתי להשתתף בפרויקט קלאסי שמשתמש במתודלוגיה הזאת היות והשימוש במתולוגיה מצריך שינוי תפישתי די רציני בארגון.

מוזר לראות שארגונים טכנולוגיים רצים אחרי הטכנולוגיות החדשות בקצבים מסחררים, מוכנים לבנות תוכנה על בסיס Beta Versions של כל מיני רכיבים ואפליקציות ולא מנסים לבדוק בצורה רצינית אם שיטות הניהול בהן הם משתמשים לפרויקטים הטכנולוגיים שלהם, פשוט מיושנות :(

מוזר עוד יותר, שאפילו כאשר הסטטיסטיקה גרועה עד כדי כך, שיש לא מעט בתי תוכנה אשר ויתרו כליל על תחום פיתוח הפרויקטים והוציאו אותו מסל השירותים שלה, עדיין, לא מנסים לבדוק האם יש שיטות ניהול פרויקטים אשר יכולות לשפר (ולו במעט) את תוצאות הפרויקט.

בסרטון הבא תמצאו תיאור מוצלח של scrum ב-10 דקות

מעורבות הלקוח הינה חלק בלתי נפרד מפרויקט scrum טיפוסי.

היות והצוות מתרכז בייצור ערך ללקוח, על הלקוח לוודא באופן שוטף שעדיפויות הפיתוח מוגדרות נכון ושהתוצרים שפותחו עומדים בדרישותיו.

הלקוח צפוי לראות תוצרים בתדירות גבוהה באופן יחסי ולכן יוכל כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט להגיב ולהדגיש מה באמת חשוב לו.

המשך יבוא (חלק ב')....

המערכת, אשר פיתוחה הסתיים לאחרונה, מושקת בימים אלה. המערכת פותחה ע"י פרופר דבלופמנט בטכנולוגיות העדכניות של חברת מיקרוסופט.

מערכת פסיפס לאיבחון פסיכולוגי ממוחשב נותנת מענה מקצועי מקיף ומלא לבדיקת התאמתם לתפקיד של מועמדים לעבודה. המערכת כוללת עשרות מבחנים ושאלונים, שבודקים את מגוון הכשרים (אינטליגנציה לסוגיה, תפיסה מרחבית, חלוקת קשב, הבנה טכנית, דייקנות וכד'), מאפייני האישיות (יכולת שיווק ושיכנוע, תודעת שירות, התמדה, יציבות ריגשית וכד') ומרכיבי היושרה (Integrity) הקיימים בעולם העבודה. מתוך כלי האיבחון הללו ניתן לבחור ולהתאים את הכלים, שיתנו את המידע המדויק, היעיל והתקף, אודות התאמתם של מועמדים לכל תפקיד באירגון.

המערכת עומדת לרשות האירגון בכל עת וכל שנדרש הוא להושיב את הנבחן מול המחשב ולהעביר לו את סוללת המבחנים והשאלונים, שהותאמה לתפקיד אליו הוא מועמד. עם תום הבחינה ניתן לקבל דיווח מיידי אודות מאפייניו של המועמד ומידת התאמתו לתפקיד. הדיווח, בעלות מינימלית,  אינו נופל ברמתו מזה של מכון איבחון

המערכת קיימת בשוק כ-10 שנים ומותקנת בעשרות אירגונים מהגדולים והמובילים במשק כמו קואופ הריבוע הכחול, איקאה, רשת ישרוטל, כלל ביטוח, הפניקס, אפריקה ישראל, נגב קרמיקה, מכון אדם-מילא, מכון בגישה שונה, מכון ביפ, מכון תימה, סאני, אלקטרה בנייה, בנק ישראל ועוד רבים.

שידרוג המערכת והעברתה לסביבת web פתחו לפניה אפשרויות חדשות. כך, למשל, ניתן לשווקה בחו"ל ולהפעילה בכל מקום ללא קשר למערכת ההפעלה המותקנת בו. מימשק המשתמש ומימשק הנבחן קיימים בשפות שונות, והוספה של שפות מימשק חדשות היא פשוטה ומהירה. אירגונים בינוניים וקטנים, שקודם לכן לא הייתה כדאיות כלכלית בהתקנת המערכת אצלם, יכולים גם הם ליהנות עתה ממערכת מקצועית ואמינה בעלות נמוכה. בנוסף לכך כולל השידרוג עשרות תוספות ושיפורים, במימשק הנבחן ובמימשק ניהול הבחינות, שמקלים עד מאד על הטמעתה של המערכת ומשפרים את חוות המשתמש והנבחן.

אורי שמחוני, מנכ"ל משותף בפרופר דבלופמנט:

מערכת פסיפס סיפקה לנו אתגר ועניין רב. בפרויקט זה רתמנו מספר טכנולוגיות חדשות שמיקרוסופט הציעה לאחרונה.

כאנשי תוכנה ותיקים, אנחנו תמיד שמחים להיפתח לעולמות תוכן חדשים.

אנחנו מודים לפרץ ואבי על ההזדמנות להציץ לעולם תוכן מעניין זה ומאמינים ששיתוף הפעולה ביננו רק התחיל.